<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן שי"ז</h1>
<h2>דף קכה:</h2>
פקק החלון בזמן שהוא קשור ותלוי פוקקין בו ואם לאו אין פוקקין בו. כגון שראשו מגיע לארץ כדמפרש בברייתא. (ואמתני') ומתני' דהדלת שבמוקצה וחדקין שבפירצה ומחצלת אין נועלין בהן אלא אם כן גבוהין מן הארץ (ו)ר' אליעזר היא. וכן בריתא דקתני שקשורין ותלויין נועלין בהן בשבת כולה ר' אליעזר דקאסר בפקק החלון. שאילו לרבנן בקשור בלבד סגי (ליה) להו. ואע"ג שסתמא היא אין הלכה כאותה סתמא אלא (כפסקינן) [כדפסקינן] לקמן. ועתה אפרשנה על העיקר כי מתוקן שאמר רבי שב"ג זהו במחשבה בעלמא ולא עשה בהן שום מעשה וכדלעיל דאיכא למאן דאמר שלא הצריכן ר' מעשה וכדאמרי' בבמה טומנין אתמ' רב אמר קושר ושמואל אמר חושב. ואמרי' בשלמא לשמואל הוא דאמר כרשב"ג. הרי לך בהדיא שרשב"ג שרי בטילטול במחשבה. ור' יוחנן פסיק הלכתא דאין צריך לקשור ולהיות תלוי אלא מתוקן אע"פ שאין קשור ותלוי. ובהא ודאי פליג ר' יוחנן עליה דתיקון של מחשבה אינו כלום אלא צריך תיקון שיעשה בו מעשה ויתקננו לצורך כן כי שום דבר אינו מותר בהכנה אלא אם כן יתקננו לפי מה שהוא צריך לו. אם הנגר כדרך שהוא רגיל להיות ולעשות לו כמו גלוסטר' או תיקון שהוא נר' נגר כדאמר ר' יוחנן לעיל ור' יוחנן אמר הצריכו ר' מעשה כמו צאו ושפשפום או למדום כענין הראוי לישיבה. וכן קאמר בנגר. כי נגר סתם שבכאן הוא כמו (שנקבע) [שנבקע] מן העצים ואין עליו שום מעשה ואין בו היכירא כלל. ואנו למדין דבר זה מכמה ראיות שר' יוחנן לאו תורת כלי ממש בעי אלא כלומר שיהא תורת כלי עליו לבד לכסו' בו. כי כיסוי זה אינו אלא דף בעלמא ולא מתוקן על ידי מעשה לכך. שהרי בעל כרחך ר' יוחנן אינו מחסר בנגר יותר מבשאר ואינו מצריך בנגר יותר תיקון מבשאר. כי לא מצינו שאמ' ר' יוחנן [והוא] שתורת כלי עליו אלא בכסוי והתם בעל (כרחין) [כרחך] (אינו) [אינך] יכול לומר תורת כלי עליו לשאר מלאכות דאם כן צריכה למימר דעד כאן לא פליג ר' אליעזר דבעי קשירה אלא (על גבי) [לגבי] אהלים משום בנין אהל גבי שאר דברים לא פליג. שהרי לא תמצא תנא שחולק בכך שלא יהו העצים וכל דברים (ה)ניטלים (ו)על ידי מעשה (והתיקון) [תיקון] (שיתקנום) [שיתקנם] לאותו מעשה כדלעיל. בהדיא אמר ר' יוחנן גופיה והצריכו ר' מעשה (מדאמר) [מאי אמר] צאו ולמדום כו' שהרי אינו כלי אלא למה שהן צריכין שיתקנם דהא כל המחמיר זהו תנא קמא דרשב"ג דקשרי בקישור בעלמא. ועוד אי תורת כלי עליהן ממש צריכה למימר הרי שנינו כל הכלים ניטלין לצורך גופן. ועוד הא קתני לעיל גבי שידה תיבה ומגדל שניטלו דלתותיהן שניטלו בשבת. והתם לא פירש ר' יוחנן והוא שתורת כלי עליהם. והמבין יבין. כבר כתבתי למעלה במסכת שבת בכל הכלים.
